תנועת "יש גבול" היא תנועת הסרבנות הראשונה בישראל, שהוקמה בזמן מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982. מאז ועד היום פועלת התנועה בשלושה מישורים: תמיכה אישית בסרבנים כאיגוד מייצג של סרבנים וסרבניות; פעולה פוליטית במאבק לסיום הכיבוש והימנעות ממלחמות ברירה; וחינוך ציבורי ככלי לשינוי חברתי. 

כתנועה פוליטית התומכת בסרבני ובסרבניות מצפון, נקודת המוצא של "יש גבול" היא שכל אזרח ואזרחית במדינה דמוקרטית – גם בעת השירות הצבאי – חייבים להחליט מהם הקווים האדומים שלהם ואיזה מעשים נמצאים מעבר להם. לפיכך, בצד חברי התנועה הפציפיסטים, המסרבים באופן מוחלט לקחת חלק בפעילות צבאית, חברים רבים ב"יש גבול" פועלים כסרבנים סלקטיביים נגד כיבוש ונגד מלחמות שאינן מלחמות הגנה. בהפיכה של אקט הסירוב האישי לפעולה פוליטית פומבית, חברי התנועה מבקשים לקרוא תיגר על התפיסה המעמידה את הצבא ואת השירות בו, בחובה ובמילואים, בראש סולם החובות האזרחיות, וליצור דעת קהל נגד מלחמות "יש ברירה" ונגד הדיכוי והכיבוש בשטחים הפלסטינים. 

עיקר פעילותה של התנועה כיום מתמקד בתמיכה באורח יום-יומי בסרבנים ובסרבניות ובהובלת משמרות חודשיות מול הכלא הצבאי לתמיכה בסרבנים ובסרבניות הכלואים; ארגון אירועים שנתיים של הדלקת משואות בערב יום העצמאות; ארגון אירועי החלוקה השנתיים של פרס ליבוביץ'; הפעלת קו חם – קו ייעוץ טלפוני לחיילים שסירבו בעבר או ששוקלים לסרב בעתיד, שבו אפשר להתייעץ על משמעות הסירוב, לקבל עצות מעשיות על יחס הצבא לסרבנים וללמוד איך להצטייד כראוי לקראת שהייה בבתי כלא צבאיים (טלפון מספר 02-6250271); סיוע כלכלי לסרבנים וסרבניות שנקלעו למצוקה כלכלית דרך "קרן יש גבול"; מאבק בהמשך הכיבוש עם ארגונים אחרים; ועוד.