בג"צים

עתירות לבתי משפט

במהלך השנים הגישה "יש גבול" עתירות שונות לבתי המשפט, וזכתה ברובן. הגשת בג"צ היא דרך ליצור דיון ציבורי בנושא העתירה, ולחשוף את פרצופה האמיתי של מדינת ישראל, שמחד גיסא מצהירה על דברים מסויימים ומאידך גיסא מבצעת את ההיפך.

הצלחה או כישלון של עתירה נמדדים במבחן התוצאה: האם התופעה שכדי למנוע אותה הוגשה העתירה, ממשיכה להתקיים או לא. ברוב המקרים, כאשר העתירות היו נגד צה"ל ו/או נגד משרד הביטחון, נמנעו השופטים, מסיבות מובנות מאליהן, מאמירה ישירה שהעתירה מוצדקת, ובמקום זאת כתבו ביקורת נוקבת בין השורות, כאשר הממשלה והצבא הבינו את הרמז העבה, ונמנעו בהמשך מלבצע את הפעולה שבגינה הוגשה העתירה. הוכחנו גם, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, שלאזרח מהשורה יש אפשרות להגיש עתירה לבג"צ נגד הרשות השופטת עצמה, כאשר במחדל נמנעה מלעשות את המוטל עליה, דהיינו לתת פסקי דין מנומקים בעתירות שהוגשו לה. 

יודגש באופן שאיננו משתמע לשני פנים, כי כל העתירות שהוגשו ע"י תנועת "יש גבול", מטרתן הייתה ועודנה, לגרום למדינת ישראל להיות מוסרית יותר, צודקת יותר וטובה יותר. תנועת "יש גבול" פעלה, פועלת ותמשיך לפעול, כדי להוציא את האמת לאור השמש, כדי "לחטא" את הדרוש חיטוי, כדי לחייב את המדינה ומוסדותיה לנהוג באופן הוגן ומוסרי, כלפי כל אזרח וכלפי כל אדם וכדי שמדינת ישראל תהייה ראויה להתקיים בכלל.

רשימת העתירות:

1983 בג"צ 734/83 יעקב שיין ואח' נ' שר הביטחון ואח'. בשנה זו פנו חברי "יש גבול" לראשונה לבית המשפט העליון, בגין התעמרות ושימוש נלוז בצווי גיוס נגד סרבני מצפון. בית המשפט העליון גיבה את שימוש הצבא בגיוס חוזר כעונש לסרבני מלחמת לבנון. 

1988 עתירה נגד שר הביטחון והרמטכ"ל, שדרשה שיהיו הוראות פתיחה באש. הבג"צ הוגש עקב מאורעות האינתיפאדה הראשונה, שבה ירו חיילי צה"ל בחשודים ללא אבחנה.  

1992 בג"צ 92/4110 יואב הס נגד שר הביטחון וראש המטה הכללי של צה"ל. עתירה ראשונה בהיסטוריית המדינה נגד שופטי בג"צ, אשר לא הגישו את הנימוקים שלהם לעתירה המקורית .(משנת 83'). בעקבות הזכייה בבג"צ זה הוגשה בקשה לדיון נוסף וניתנו הנימוקים תוך שבועיים מיום הזכייה, וכך התאפשרה בקשה לדיון נוסף בנושא של העתירה המקורית. 

2002 עתירה נגד הריסת חלק מהקסבה בחברון במטרה לעשות טיילת לתושבי קרית ארבע. בשיתוף עם חיים גורי. (תוצאות העתירה?)

2003 בג"צ "סלאח שחאדה" נגד שימוש בפצצות טון. בקשה "לצו על תנאי [על מנת] שיבוטלו החלטות המשיבים [הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי לממשלה] שלא לפתוח בחקירה פלילית שתבחן האם נעברו עבירות פליליות במהלך התכנון והביצוע של החיסול של פעיל החמאס, סלאח מוסטפא שחאדה, בעיר עזה ביום 22.7.2002, פעולה שבמסגרתה נהרגו 14 בני אדם ועשרות רבות נפצעו" העתירה הוגשה יחד עם מספר אנשי רוח (יואב הס, נתן זך, סמי מיכאל, רונית מטלון, עמוס קינן ויצחק לאור) ובאמצעות משרד עורכי הדין פלדמן. בעקבות העתירה, בספטמבר 2007 הוקמה ועדה לבדיקת תפקוד צה"ל בחיסול שחאדה. ב-27 בפברואר 2011 קבעה הוועדה כי אין חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי צה"ל והגורמים שאישרו וביצעו את החיסול.

2004 בג"ץ 5757/04 יואב הס ו-30 אחרים נגד סגן הרמטכ"ל, האלוף דן חלוץ. בג"צ נגד מינוי האלוף דן חלוץ לסגן הרמטכ"ל.

2006 עתירה נגד בית המשפט העליון בגין הימנעותו מלדון בעתירה שהגישה התנועה בעניין סאלח שחאדה בשנת 2003

2006 עתתירה באשר לשימוש האסור של צה"ל בפצצות זרחן בפעילות מלחמתית ברצועת עזה. 

2007 בג"צ נגד בג"צ בדרישה לדון בעתירה שהוגשה 5 שנים קודם בעניין השימוש בפצצה של טון. העתירה הצליחה. היו שותפים לה 211 עותרים ביניהם שני זוכי פרס נובל.

2008 בג"צ לפסילת הרכב וועדת החקירה בעניין חיסול שחאדה. העתירה נכשלה. 

2010 נגד מינוי זמני של יאיר נווה למ"מ הרמטכ"ל.

2011 עתירה נגד שימוש בפצצות זרחן לבן במבצע עופרת יצוקה. בשיתוף עם למעלה ממאה עותרים/ות. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הטיל הצבא הישראלי ברצועת עזה פצצות רבות המכילות זרחן. פלסטינים רבים נפגעו, חלקם עם הטלת הפצצות וחלקם זמן רב לאחר מכן, כאשר האפקט המבעיר של הזרחן היה עדיין פעיל. למעלה משנתיים, מאז פרוץ המתקפה ועד היום, לא שולבה בפקודות הצבא הוראה האוסרת על שימוש בחימוש המכיל זרחן באתרים אזרחיים. ב 31 במאי 2011 הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה כי יורה לראש המטה הכללי להכניס לפקודות הצבא הוראה מחייבת האוסרת על שימוש בחימוש המכיל זרחן לבן במקומות מיושבים.

2012 עתירה כנד מינויו של השופט סולברג לשופט בית המשפט העליון בשל היותו מתנחל.

2017 עתירה נגד הפרוצדורות השונות של מתן פטור מגיוס לצבא לגבי בנות דתיות, לעומת כל היתר. טרם נקבע מועד לדיון ראשון.
Share by: